"האמור בפרסום/מודעה אינו מהווה ייעוץ כלשהו ו/או המלצה כלשהי והסוכן/הסוכנות/האתר אינם נושאים באחריות כלשהי לתוכן המודעה/הפרסום. כל המסתמך על המודעה או הפרסום עושה זאת על אחריותו האישית
בלבד ומתבקש להתקשר במישרין עם הגוף ששמו נקוב במודעה/פרסום לקבלת מידע מפורט ועדכני".
סיפור של מצויינות - עדנה כהן לזר מבאר שבע
"אני רוצה להגיד לכם, שכולכם תדעו, גדלתי בשכונה פשוטה בבאר שבע , עם אנשים קשיי יום. אמי הייתה מנקה בתים כדי לתת לי אפשרות, ואני לא ויתרתי. החלטתי שלא אוותר. גם אני ניקיתי בתים עד שנהייתי מורה".
באקדמיה יושבים המלומדים ובונים תיאוריות, במילים מפוצצות, על מה ש"האנשים הקטנים" בחיי היומיום נאבקים,
חורקים שיניים ומשיגים!.
הרצאתה של ד"ר חפצי זוהר בבאר שבע, על מצוינות והצטיינות התגלמה בהכרזתה של עדנה כהן לזר שצוטטה לעיל. הכרזה זו ועיניה הבוהקות של עדנה כהן לזר, שבו את לבי כדי לשמוע את סיפורה.
עדנה מתנדבת בידיד לחינוך מזה כשנתיים בבי"ס תומר בבאר שבע. היא בוגרת מכללת קיי וממשיכה לתואר ראשון במדעים.
"נולדתי בבאר שבע. גדלתי בשכונה א והייתי לבת בכורה לעוד ארבעה אחים/אחיות. אמא הייתה מנקה בתים ואבא היה שוטר.
כך נוצר המצב שבחיי היומיום אני תפקדתי כאמא לאחי ואחיותיי.
כשאמי עלתה ארצה היה עליה להתפרנס . היא יצאה מידי יום לנקות בתים כדי לתת לנו את האפשרות ללמוד (מה שלה לא היה). אותי כילדה עצבן לראותה מנקה ומגהצת להם! אך לנו תמיד קנתה אמא את הקלמרים הכי טובים, מחברות ותלבושת אחידה הכי יפים. רק לאחר שגדלנו יכלה אמא לצאת ללמוד ופתחה באופן עצמאי מספרה.
עד היום אני שומרת את המילונים שאמא קנתה בזיעת אפה ובכל פעם שאני מחפשת מילה אני מתרגשת ומעריכה מחדש את המאמצים שלה.
אפשר לומר שאמא הכוח שמניע אותי. אמרתי לעצמי שמשהו חייב לצאת ממני אחרי כל המאמצים שהושקעו בי ואני הראשונה במשפחה שהמשיכה ללימודים גבוהים.
לאחר הצבא, שבו שירתתי בניהול תחזוקה, השלמתי בגרויות. עבדתי כפקידה ולמדתי במכללת קיי אמנות.
הייתי תלמידה מצטיינת. חיכיתי שתתפנה משרת הוראה ובינתיים ניקיתי בתים וטפלתי בקשישים, עד אשר השתלבתי במערכת החינוך כמורה מחנכת ומורה לאמנות ומדעים במשך עשר שנים.
כיום אני מתנדבת. ההתנדבות גורמת לי ל"התעלות נפש". ליד הילדים אני מרגישה שאני מעבירה את המסר של אמא שלי ז"ל, שאותה אני נושאת עמי לכל אשר אפנה".
"הכל צפוי והרשות נתונה" אמר ר' עקיבא, וברשות נתונה זו, עשתה עדנה את היוצא מן הכלל במצוינות.
כתבה: אתי טופז
ציירה: עדנה כהן לזר
"אני רוצה להגיד לכם, שכולכם תדעו, גדלתי בשכונה פשוטה בבאר שבע , עם אנשים קשיי יום. אמי הייתה מנקה בתים כדי לתת לי אפשרות, ואני לא ויתרתי. החלטתי שלא אוותר. גם אני ניקיתי בתים עד שנהייתי מורה".
באקדמיה יושבים המלומדים ובונים תיאוריות, במילים מפוצצות, על מה ש"האנשים הקטנים" בחיי היומיום נאבקים,
חורקים שיניים ומשיגים!.
הרצאתה של ד"ר חפצי זוהר בבאר שבע, על מצוינות והצטיינות התגלמה בהכרזתה של עדנה כהן לזר שצוטטה לעיל. הכרזה זו ועיניה הבוהקות של עדנה כהן לזר, שבו את לבי כדי לשמוע את סיפורה.
עדנה מתנדבת בידיד לחינוך מזה כשנתיים בבי"ס תומר בבאר שבע. היא בוגרת מכללת קיי וממשיכה לתואר ראשון במדעים.
"נולדתי בבאר שבע. גדלתי בשכונה א והייתי לבת בכורה לעוד ארבעה אחים/אחיות. אמא הייתה מנקה בתים ואבא היה שוטר.
כך נוצר המצב שבחיי היומיום אני תפקדתי כאמא לאחי ואחיותיי.
כשאמי עלתה ארצה היה עליה להתפרנס . היא יצאה מידי יום לנקות בתים כדי לתת לנו את האפשרות ללמוד (מה שלה לא היה). אותי כילדה עצבן לראותה מנקה ומגהצת להם! אך לנו תמיד קנתה אמא את הקלמרים הכי טובים, מחברות ותלבושת אחידה הכי יפים. רק לאחר שגדלנו יכלה אמא לצאת ללמוד ופתחה באופן עצמאי מספרה.
עד היום אני שומרת את המילונים שאמא קנתה בזיעת אפה ובכל פעם שאני מחפשת מילה אני מתרגשת ומעריכה מחדש את המאמצים שלה.
אפשר לומר שאמא הכוח שמניע אותי. אמרתי לעצמי שמשהו חייב לצאת ממני אחרי כל המאמצים שהושקעו בי ואני הראשונה במשפחה שהמשיכה ללימודים גבוהים.
לאחר הצבא, שבו שירתתי בניהול תחזוקה, השלמתי בגרויות. עבדתי כפקידה ולמדתי במכללת קיי אמנות.
הייתי תלמידה מצטיינת. חיכיתי שתתפנה משרת הוראה ובינתיים ניקיתי בתים וטפלתי בקשישים, עד אשר השתלבתי במערכת החינוך כמורה מחנכת ומורה לאמנות ומדעים במשך עשר שנים.
כיום אני מתנדבת. ההתנדבות גורמת לי ל"התעלות נפש". ליד הילדים אני מרגישה שאני מעבירה את המסר של אמא שלי ז"ל, שאותה אני נושאת עמי לכל אשר אפנה".
"הכל צפוי והרשות נתונה" אמר ר' עקיבא, וברשות נתונה זו, עשתה עדנה את היוצא מן הכלל במצוינות.
כתבה: אתי טופז
ציירה: עדנה כהן לזר
הזמנה להתנדב >